העבודות של דבי מורג מאתגרות את המבט.
הגוף המתבגר מנסה להתכנס ולהתגונן מפגעי הזמן, משמר עצמו עטוף קרומים סינטטיים. הוא מבקש לחזור למרחב העוברי, המתגלה כמרחב מנוכר, נטול חום ומגע. פגיעות הגוף דורשת את בידודו.
דבי מישירה מבט, המשלב אכזריות וחמלה, לדיסוננס המתהווה במציאות חיינו: האם כדי להיות עלינו לחדול?
מציגה:
דבי מורג
אוצרת:
שגית זלוף נמיר
