פלטפורמות בוחנת את אדריכלות הרכבת התחתית בניו יורק ואת האנשים החולפים בה. היבטים שונים של התבודדות וניתוק עצמי מבחירה זוכים לביטוי חזותי שנשען על המאפיינים הארכיטקטוניים של התחנות ומשקף ניתוק, הפרדה, חללים אישיים, בדידות וקשרים לרגע, בגומחות תת־קרקעיות במרחב האורבני של העיר הגדולה.
