דיאלוג בין הגוף למרחב
שונית פלקו-זריצקי מצלמת דיוקנאות עצמיים, ובהם גופה, בתנועתו הסטטית, מנסה להתגבר על הריק הסובב אותו, משל היה גוף בעל זיכרון שאותו הוא מנסה לחיות ולהחיות. הניסיונות העקרים והפער בין כמיהת הגוף לנוע לבין הסביבה המקפיאה אותו, יוצרים מתח מפתה-משיכה אל מטרה לא מושגת, הנידונה מראש לכישלון מפואר, מהפנט ביופיו.
צילומי המעמקים הינם חלק מפרויקט משותף עם הצלם עידו בר-שי
אוצרת:
שגית זלוף נמיר
