EN

4 Four | איה חיה אלטמן

איה חיה אלטמן היא אומנית, צלמת ואקטיביסטית חברתית המתגוררת במועצה אזורית אשכול. היא החלה את לימודיה האקדמיים בגיל 40 כחלק משיקום והחלמה ממחלת סרטן השד שהופיעה בחיה בשלב מתקדם מאוד, שנה קודם לכן. ״המחלה והלימודים העירו אותי, את איה בעלת הקולות הרבים, זו שבמהלך נישואיה קולה נדם.״
מתוך עיסוק מתמיד בנראות הגוף שלה, דימוי הגוף הנשי ההיסטורי, העדר שד, אובדן איבר, כסות, אסתטיקה והרחבת הלגיטימציה למופע הגוף החולה (חד שד, פסוריאזיס, פיברומיאלגיה), אלטמן החלה לחקור את נושא המרחב הגנטי. עולמות התרבות של הוריה – אביה ז"ל ניצול שואה מפולין, ומסעה של אימה, ילידת מרוקו שנתלשה מביתה באישון לילה ועלתה לארץ בלי ההורים – היוו השראה למרחב יצירה שהיא מכנה "גנטיקה תרבותית". "גנטיקה תרבותית" מפגישה את ההשראה התרבותית עם הגוף, הנשא הגנטי, "הגוף הזוכר".
במיצב הוידאו ״4 Four״, אלטמן מפגישה על רציף אחד 4 נשים לבושות לבן, לרגע אחד שבו הן זוכות לנראות ולהכרה – איה חיה, אימה חנה, סבתה מצד אימה – זוהרה, וסבתה מצד אביה – חיה. איה מבקשת להפגיש את ארבע הנשים שלא זכו להכיר זו את זו, מפגש המשמש כמראה לגנטיקה שמרכיבה את דמותה. באמצעות הוידאו, פוגשת האמנית כל אחת מהדמויות ומתבוננת בהן.
הלוקיישן – חממה, נבחר בעקבות שוטטות במרחבים הפתוחים והסגורים שבקרבם היא חיה. איה החלה לחקור את החממות שסביבה, ״נדהמתי עד כמה זה דוקר אותי. עד כמה אותן חממות סדורות ואסתטיות מדמות בעבורי את המשרפות בגרמניה. בייחוד דקרו אותי ׳החממות הנחות׳, חממות שהקרקע בהן עוברת חיטוי והן מכוסות בניילון עבה ומבריק, ומעל האדמה מתנופפים חוטי הדליה – תלייה.״ כמו כן, הפסקול משלב אלמנטים של צעידה וחזרתיות. הופעתה של הרכבת החולפת על פני הדורות בתוך מרחב החממה ה"נחה" סוגר ומפעיל את השיבוש הגנטי.

״וסוף מעשה
העליתי ארבע נשים על הרציף
נפגשנו זו עם זו
פרקנו מעלינו גנטיקה
ובחרנו ללבוש
גנטיקה חדשה.״
– איה חיה אלטמן

Aya Chaya Altman
آية حيا التمان

מיצב ווידאו, 2022

 

לוגו של וואטסאפ