חג המולד האחרון של צ'אושסקו היה גם הראשון – שכן יום הוצאתו להורג (25.12.1989) היה הפעם הראשונה בה צוין החג ברומניה הקומוניסטית באופן רשמי. אנטון רולנד לאוב, שגדל ברומניה של צ'אושסקו, מדובב בסדרה זו את שרידיה הדוממים של המהפכה ברומניה, המשמשים כיום מוזיאונים רשמיים: ביתם הפרטי של בני הזוג צ'אושסקו, "ארמון העם" עצום המידות בבוקרשט ואתר המשפט וההוצאה להורג של ניקולאה ואלנה צ'אושסקו, המצוי בעיר טרגובישטה (Târgoviște).
בשונה ממדינות אחרות בגוש המזרחי, המעבר למשטר דמוקרטי ברומניה היה כרוך במותם של אזרחים רבים ובהוצאתם להורג של השליטים. בחלוף מעל לשלושה עשורים, טרם ידוע מה בדיוק הוביל לשפיכות דמים כזו. אזרחים וכוחות צבא נקראו בשידור חי על ידי מובילי המהפכה לצאת לרחובות ולהגן על המהפכה מפני "טרוריסטים" שזהותם נותרה עלומה עד היום. כתוצאה מכך, רבים נהרגו מ"אש כוחותינו". הטראומה הזאת נותרה כפצע פתוח והביאה לעלייתן של קונספירציות שמא לא הייתה זו מהפכה כלל, אלא הפיכה שלטונית ש"רכבה" על גבו של ההמון המתוסכל.
זמן קצר לאחר ההוצאה להורג, חוקרים פורנזים טענו כי תיעוד הוידאו של ההוצאה להורג, שבוצעה לכאורה על ידי כיתת יורים, מזויף וכי בני הזוג נורו בראשם שעות קודם לכן. ענן עשן דומה לזה שנראה בוידאו ומסתיר את רגע הירי אופף עד היום את המהפכה הרומנית של 1989 כולה. בתצלומיו, רולנד לאוב מפגיש בין הידוע לנסתר ובין ההיסטורי לקונספירטיבי. דרך שפה צילומית המזכירה תיעוד של זירות פשע או צילום נסתר הנגנב בחטף, מצליח רולנד לאוב לרשום את האמביוולנטיות, התעתוע והדיסאוריינטציה הכרוכים במהפכה ובעיבוד הקולקטיבי שלה, ובד בבד שוזר בהם זכרונות אישיים.
בשיתוף המכון הרומני לתרבות
אמן:
אנטון רולנד לאוב
אוצר:
עידו כהן
