קבוצת נשים אמיצות ויצירתיות שנפגעו מינית בילדותן התכנסה ל"טיפול חברתי", טיפול הרואה את ההתמודדות הפנימית הכואבת שלהן בצד שיתוף החברה (משפחה, תקשורת ורשתות) באמצעות השתתפות בתערוכה זו. הקבוצה נפגשה ל-16 מפגשים בזום כדי לצלם את ההתמודדות שלהן עם הפגיעה. בתהליך הקבוצתי הן הצליחו ליצור הפרדה בין צילו של הפוגע שחילל את גופן ובין ההתמודדות היום-יומית עם הפגיעה המינית. דימויי הצל השקופים (מימין לשמאל) מראים את השינויים. בתחילת התהליך חסרה נוכחות פיזית שלהן בצילום ובהמשך הן מזהות את הצל של עצמן.
הצל של אידית וידמן על העץ – צל הפוגע מושלך על העץ, מנתק אותה מעצמה ומהשורשים שלה, משאיר עליה דימויים של איברים אינטימיים המאיימים על מיניותה ונשיותה.
שרי מצלמת את ההשלכות של פגיעה מינית בחברה פטריארכלית, חוסר איזון ביחסי כוחות, השתקה, כפייה וענישה בשם האֵל והאדון. הסרת כיסוי הראש נבחר כאקט מחאתי אל מול הקונפליקט והתעתוע.
נרימן מגדירה בידיה את מרחב המחיה שלה. היכולת הצילומית שקיבלה לצלם את המרחב הבטוח משפיעה ישירות ומקטינה את הצל הנראה על המדרכה (ולא מעליה).
אפרת מצלמת את ההתמקמות השוויונית שלה עם עצמה, נותנת יד לצל שלה כדי לקבל את הטראומה כחלק ממכלול של כוחות ויכולות של הגדרה עצמית מיטיבה.
השימוש בפרספקטיבה הצילומית בד בבד עם צילום אור וצל אפשרה הדהוד קבוצתי לתנועה נפשית בין הסתרה לחשיפה, השתקה וביטוי עצמי. נוצרה התבוננות חדשה על הצל האישי והקבוצתי שלהן.
דרך התהליך הקבוצתי התמקדו הנשים ביצירת מקום, כוחות ויכולות אישיות, והתהליכים שחוו הנשים מוצגים לפניכם/ן.
בשיתוף מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית – אזור השפלה (תאיר) ודנה שלמון, תרפיסטית באומנות מ.א. ויזמת ומנחת הסדנה "חדר משלך בסלולרי״.
מדריכה: סמדר הלוי צוברי
אוצרת: נעה טל
עיצוב: נועה זילברמן
לייבלים:
אידית וידמן – זוהי ההוויה שלי ואיני רוצה שתהא גם מנת חלקכן.
שרי – ניסיתי לתת לעולמי הפנימי ביטוי דרך תמונה חשופה, נוכחות רחוקה וקרובה דיה עטויה סוד וכיסוי.
איית (שם בדוי) – צל הפגיעה קשה וכואב, האמת מתה, נשאר לי לשמור על עצמי.
אפרת – שתקתי, פחדתי להוציא הגה מהפה. הסתרתי את עצמי מאחורי צל. לא ידעתי מי אני, הפגיעה לקחה איתה הכול והשאירה אותי עירומה מכל. לאט לאט מול המצלמה, חשפתי. חשפתי אותי אליי, חשפתי צל, חשפתי אותי.
