בגוף העבודות "טלוויזיה צבעונית, מיטות קווין סייז, חלומות אקזוטיים" מתמודדת האנה רדלינג עם המורשת התרבותית וההגדרה העצמית שלה על ידי צילום מוטלים הונגריים שנבנו במהלך שינוי המשטר במדינה. בסביבות 1989, הונגריה עברה מהפך כלכלי, פוליטי וחברתי שהביא לידי מצב לימינלי. תחת תחושת אופוריה משולבת בחרדה ופחד מהלא נודע, חוותה האומה אסקפיזם קולקטיבי בצורת חלומות אקזוטיים על אורח החיים המערבי, שמביא איתו הזדמנויות, טרנדים ועושר.
צילומיה של רדלינג משמרים את האווירה ששרתה בתקופה בה הפכה הונגריה ממדינה סוציאליסטית לדמוקרטיה. בשנת 2019, הציפה את רדלינג תחושת חוסר וודאות לגבי עתידה – כאילו הייתה תקועה בין שתי דלתות מבלי לדעת איך לצאת – דבר שהוביל אותה לשוב ולעסוק בסדרת המוטלים שהחלה לתעד ב-2018. הצבת ההיסטוריה לצד חללים עם אופי סינמטי אך נטולי סימני היכר או שייכות למקום מסוים, מהדהד את תחושת העקירה האישית של רדלינג המשתקפת בצילומים. המראה המזרח-אירופי של המוטלים מאזכר את האסתטיקה הנטועה בשורשיה של רדלינג, והיא מביטה על נושאים כמו ילדות, מסורת ותרבות חזותית, לצד מלנכוליה קולקטיבית, תושיה והומור. בכל אחת מיצירותיה של רדלינג מיוצג מרחב מנטלי המסייע ביצירת הבנה ברורה יותר של הזמנים בהם אנו חיים. הפרויקט שלה עוסק בהגדרה ולמידה מחדש, ובקבלה מאיפה אנו, כאנשים, באים, ולאן פנינו מועדות.
התערוכה בשיתוף שגרירות הונגריה בישראל ומרכז רוברט קאפה לצילום עכשווי
