תמונה שווה אלף מילים, והתמונות הללו מתארות חוויה פנימית ואישית של נשים שאובחנו כסובלות מפוסט טראומה מורכבת לאחר שעברו תקיפה מינית, ומצלמות את חייהן מאז התקיפה.
תערוכה זו היא תוצר של סדנה לנשים נפגעות תקיפה מינית ב"חדר משלך בסלולרי", בהנחיית דנה שלמון, תרפיסטית באומנות ופעילה חברתית. התערוכה מעניקה קול צילומי ייחודי לנשים ומאפשרת להן לשקף לקהל חוויה המתוקשרת לרוב באמצעות צילומי אילוסטרציה.
נשים שורדות תקיפה מינית סובלות מניתוקים בזיכרון הנחווים כבליל כאוטי נעדר רצף זמן, מקום והגיון. ניתוקים אלה מכונים דיסוציאציה, אי-חיבור. לעומתם היוותה המצלמה כלי לנוכחות וחיבור בתוך ההתנתקות, סוג של "דיסוציאציה יצירתית".
הצילום ועיבוד הצילומים נותנים ביטוי ויזואלי ואישי למציאות שקפאה ומאפשרים למצלמות לעסוק בפעולה אקטיבית בשעות ללא שינה ובזמן עוררות-יתר – להרגיש את מה שלא רצו לתקף, לדעת, לזכור, לספר במילים ולנסות ולאחות את הזיכרון. הם מפחיתים פגיעות עצמיות כגון חיתוך עצמי, בהיה, התמכרות למין, אלכוהול או סמים, ומעוררים תהליך של רגיעה.
"משהו קורה לי עם המצלמה," אמרה אחת. "מרגיש לי שזה תופס את הנפש שלי ולא את החזות שלי."
ליטפנו את חווית הפגיעה ביד עדינה, ביחד.
התערוכה בשיתוף איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.
אוצרת:
כנרת פלטי
