בלילה אמריקאי מציגה קתרינה בוסה נשים "אמיתיות" על רקע סטים נרחבים, אפלים ומטרידים, באופן המזכיר שלטי חוצות של סרטים שוברי קופות. הביטוי "לילה אמריקאי" הוא כינוי לטכניקות קולנועיות המאפשרות את צילומן של סצנות ליליות באור יום. בסדרה זו שצילמה בוסה במיאמי בעידן טראמפ, ה"לילה האמריקאי" מייצג גם את צדו האפל של החלום האמריקאי, שעל אף שיאים של גילויי שנאת זרים ומדיניות הדרה המשיך למשוך לארצות הברית המוני מהגרים שביקשו לבנות לעצמם חיים טובים יותר.
בוסה הקימה סטודיו מאולתר במיאמי, עיר ש-60 אחוז מתושביה מהגרים, ופרסמה קול קורא שהזמין אליו שחקנים ושחקניות ללא הבחנה בין מגדר, גיל או צבע עור. יתרה מכך, היא צילמה אותם בבגדים איתם הגיעו ויצרה כך רובד נוסף של גיוון. לאחר מכן "שתלה" את המצולמים.ות בתוך סביבות שהרכיבה מעשרות דימויים שצולמו במקומות שונים בעיר ובשעות שונות במהלך היום והלילה. היכולת לערבב זמנים, נקודות תצפית ומקורות אור באותו הדימוי אפשרה לבוסה לייצר "פורטרטים קולנועיים" בהם הבניית הזמן והמרחב מערבבת את הבדוי עם הדוקומנטרי ליצירת דימוי אותו הצופה רואה כמהימן.
התערוכה בשיתוף מכון גתה
אמנית:
קתרינה בוסה
אוצר:
עידו כהן
